Tranquilo

לפני הכל כמה תמונות מהשוק באוטובלו (מיקה, קראתי את התגובה שלך אחרי שכבר היינו בשוק, הסוודר לא כל כך מגרד ובהחלט שמר עלי מהקור בגובה 5000 מ' למחרת)

מילון מונחים קצר לצורך הבנת הפוסט:

• קיטו - בירת אקוודור, בה ישנו וממנה יצאנו לטיול לקוטופקסי, להלן "המוצא".
• פאנאמריקנו - הכביש החוצה את היבשת מצפון מקסיקו ועד דרום ארגנטינה, הכביש הראשי בכל מדינה.
• קוטופקסי - מוכר גם בשם cotopaxi natural reserve - הר געש פעיל המתנשא לגובה 5897 מ', להלן "תחנת הביניים".
• בניוס - עיירה קטנה על כביש הפאנאמריקנו כ 180 ק"מ דרומית לקיטו, להלן "היעד".
• אמבטו - עוד חור על הפאנאמריקנו, כ 50 ק"מ צפונית לבניוס.
• גוליבר - סוכנות הטיולים שאיתה יצאנו, בבעלות ישראלית, ומומלצת בכל אתרי המטיילים.
• חוות פאפאגאיו - הוסטל שנמצא כ 40 ק"מ דרומית לקיטו על הפאנאמריקנו, בבעלות גוליבר, ולכן מהווה נקודת עצירה בכל הטיולים שלהם, להלן "תחנת הביניים השניה, השלישית, וחור באופן כללי"
• Esta seguro - אתה בטוח? Are you sure, או "זה בטוח" is it safe? ביטוי שנשמע פעמים רבות אתמול.
• Tranquilo - רגוע. המצב המנטלי שמכתיב את הקצב באקוודור וכנראה בכל היבשת, משהו שאנחנו הישראלים ההייטקיסטים מתקשים להתרגל אליו.

ביום ראשון לקחנו טיול מאורגן לקוטופקסי, הטיול כולל טיפוס על ההר מגובה 4500 ל 4800 (בכלל בכלל לא קל בניגוד למה שהבטיחו לנו, כמה שקשה לנשום בגבהים האלה...) עצירה קלה, וטיפוס נוסף ל 5000 מ' לקרחונים שבראש ההר.

אח"כ חזרנו לאכול צהריים ב 4800 מ' וירדנו חזרה לחניון.

מהחניון רכבנו באופניים למטה (כל הדרך 2 ידיים על הברקסים והאצבעות קופאות).

היה ממש כיף ומתיש, אך לא בזה עוסק הפוסט.

כבר קראנו ושמענו רבות על הנטייה של המקומיים לקחת הכל באיזי. אם אומרים שיוצאים ב 7 אז יוצאים ב 7:30, אם צריכים לחזור ב 19:00 אז חוזרים ב 20:30 וכו', אבל אנחנו המכורים ליעילות החלטנו שנתחכמה וננצל את הזמן כהלכה.

נסיעה מקיטו לבאניוס לוקחת 3 וחצי שעות, אבל קוטופקסי היא בדרך. מקוטופקסי לבאניוס לוקח שעה וחצי, אז זה יהיה מצוין (כך גם המליצה אריקה מגוליבר) שיורידו אותנו בקוטופקסי ומשם ניקח אוטובוס לבאניוס. הטיול בקוטופקסי אמור להסתיים ב 16:30 אז נגיע לבניוס ב 18:00, 18:30. ליתר בטחון אמרנו להוסטל בבניוס שנגיע ב 20:00. נשמע פשוט, לא?

אז כפי שכבר אמרנו, tranquilo...

יצאנו מקיטו רק ב 7:30 ואז הולכים לאסוף את המדריך מפאפאגיו, ושם מבלים עוד כשעה בזמן שהם מטפלים בבעיות הרכבים והאופניים שלהם. שם הם גם אומרים לנו להשאיר את המוצ'ילות וכשנחזור מקוטופקסי יורידו אותנו בתחנה על הפאנאמריקנו וניקח אוטובוס לבאניוס. נוסעים קצת ועוצרים בתחנת דלק ל 20 דקות אם מישהו רוצה לקנות משהו, בדרך עוד מספר עצירות בשביל לא לעשות כלום, ובחזור שוב מספר עצירות מיותרות.

הגענו לפאפאגיו לקפה ועוגה ב 18:00. בדרך לפאפאגיו מקוטופקסי ניסינו לראות אם יש תחנות אוטובוס על הפאנאמריקנו כי לא בא לנו לעמוד שם ולחכות בחושך ובגשם לאוטובוס, כמובן שלא היו.

חיכינו שכולם יגמרו את הקפה והעוגה ונעמה דיברה עם הנהג לבדוק איפה בדיוק מורידים אותנו על הפאנאמריקנו (להלן esta seguro?) בוודאי שזה בטוח, הבטיח הנהג, הם יורידו אותנו בתחנה מסודרת וכל רבע שעה עובר אוטובוס. איזה תחנה ואיזה מסודרת? הורידו אותנו עם עוד 3 בחורות שגם חשבו להתחכם ולהמשיך לבניוס ב 19:20, בתחנת אגרה על הפאנאמריקנו והבטיחו שב 20:00 צריך לעבור אוטובוס לבניוס,

כל אוטובוס שעבר בחצי שעה הראשונה לא נסע לכיוון בניוס, ופתאום ראינו אוטובוס שבצד היה כתוב בניוס, אבל בחזית היה כתוב אמבטו. שאלנו את הכרטיסן (קטע מעניין באקוודור יש נהג באוטובוס וכרטיסן שמטפל בענייני הכספים ועוד מישהו שלא ברור מה תפקידו בכוח) והוא אמר שאין יותר אוטובוסים ישירים מקיטו לבניוס ואנחנו חייבים לקחת אוטובוס לאמבטו ומשם נחליף לקיטו, Esta seguro? בוודאי (הוא קצת נעלב שאנחנו בכלל שואלים, רק חבל שהוא שקרן!!!! מסתבר שיש אוטובוסים על 12 בלילה)

הגענו לאמבאטו ב 21:00 והאוטובוס לבניוס היה מלא, האוטובוס הבא היה ב 22:00, יש להזכיר שבכל הזמן הזה יש גשם וחושך...

בשלב הזה החלטנו שאנחנו מפסיקים להתכלב ולוקחים מונית, תעלה כמה שתעלה, ואז עצרה אותנו איזה אישה שכנראה עובדת בתחנה המרכזית והציעה להתקשר למונית מיוחדת שתבוא ותיקח את חמשתינו לבניוס תמורת 20 דולר. esta seguro? בוודאי, הכי בטוח שיש. מה היא תגיד לנו שלא?

חיכינו 10 דקות ובסוף הגיעה מונית רגילה, כמובן שלא נכנסנו חמשתנו במונית עם 5 מוצ'ילות, ובשלב זה נפרדנו מהבנות.

בנסיון לדובב את הנהג (בשביל לוודא שהוא לא חוטף אותנו לאיזה יעד לא ידוע) פצחה נעמה בשיחה קולחת בת 50 דקות על כל נושא דרך הפוליטיקה האקוודורית, והישראלית, הכלכלה, מזג אוויר, וגם המשפחה של הנהג.

הגענו להוסטל אחרי 22:00, ונפרדנו מחבר הנפש החדש שלנו כמעט בחיבוקים ונשיקות - הנהג, שאת שמו לא הצלחנו לקלוט, היה נהג שודים שחבל על הזמן.

האמת שהיה לא נורא, נכון שילמנו קצת יותר והגענו עייפים, לא חסכנו זמן כי יכלנו לצאת מקיטו מוקדם למחרת ולהגיע תוך 3.5 שעות, וגם דאגנו הרבה בדרך, אבל מצד שני נעמה שפשפה את הספרדית שלה, אני הצלחתי ללמוד עוד 3 מילים מהשיחה עם נהג המונית שההשתתפות שלי בה היתה מורכבת בעיקר מהנהונים החלטיים יותר ופחות, יש לנו סיפור נחמד לבלוג ולמדנו לקח חשוב - כשאתם באקוודור, נסו לזרום עם האווירה המקומית -

כפי שנאמר tranquilo...